במשנה ( ד,ה ) נמסר שגובה מורביות הערבה שזקפו בצידי המזבח היה כזה שראשיהם היו כפופים על גבי המזבח, ומסיקים בתלמודים שגובהן היה י"א אמה.
במהלך החשבון נמסר שגובה זה כולל ח אמות מגובה המזבח, ועוד את שתי אמות הילוך הכהנים שעליהן היו ראשי המורביות כפופים, ועוד אמה של היסוד, שכן הענפים הועמדו על אמת היסוד ולא על הקרקע.
א. לא ברור לכאורה, מדוע נטלו מורביות בגובה זה ולא בגובה י"ב אמה ומדוע לא העמידום על גבי הקרקע.
ב. לא דנים בכך בפירוט, אך נראה שהיו שתי מצוות נפרדות לגבי הערבות, חוץ מהיותן חלק מארבעת המינים :
1- ערבות לחביטה, קצרות, שחבטו בקרקע.
2- המורביות שזקפו בצידי המזבח.
לא ברור לכאורה, מדוע אנו מקיימים זכר למצוה הראשונה ולא לשניה.
לא מצאתי ( אולי כי לא יגעתי אך אין זה בהישג ידי כרגע ועל כן אני מעלה זאת בפורום למי שכן יודע ) בפרשנים מישהו שמתייחס לשאלות אלו.
אשמח לקרוא מענה לתמיהות, כי יש לי רעיון בעניין, אך אני מעדיף לקרוא תחילה תגובות הלומדים.
אולי רק רמז התחלתי. כידוע הערבה רומזת לאלו ש'אין בהם לא טעם ולא ריח', לא תורה ולא מעשים, והנה בשם 'ערבה' כלול בפנימיותה 'רב' ובחיצוניות 'ע"ה', כי העמארצות אצל יהודים היא חיצונית בלבד ולא בפנימיות, ואפשר להפוך 'ערבה' לתלמיד חכמים אם רק יתנו לו 'לשתות' מה'נחל', ממי התורה.