נענה רבי עקיבא ואמר: +שמות כא+ וכי יזד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי תקחנו למות. מעם מזבחי - ולא מעל מזבחי. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא להמית, אבל להחיות - אפילו מעל מזבחי. ומה זה, שספק יש ממש בדבריו ספק אין ממש בדבריו, ועבודה דוחה שבת - קל וחומר לפקוח נפש שדוחה את השבת.

איך יכול להיות שרבי עיקבא מצטט את ר' יוחנן?
ואם נאמר שדברי ר' יוחנן הם תוספת של עורך הסוגיה, הרי שבדברי ר' עקיבא העיקר חסר מן הספר ואין דבריו מובנים.