הגמ' יומא עג.

"וכולן אין נוהגות במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים האמורין בפרשה לא פורע ולא פורם ולא מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח כדברי רבי יהודה וחכמים אומרים אינו מחזיר"

נשאלתי 2 שאלות בשיעור:

(1) למה נכתב חוץ מ"חמשה" - מה בא למעט (הרי לספור אני יודע) האם בא להוציא רק מדעת ר"י או יש כאן מיעוט נוסף?

(2) בתורה ויקרא כא', פסוק '
"והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם: {יא} ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא: {יב} ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה: {יג} והוא אשה בבתוליה יקח: {יד} אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה: {טו} ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו"

ישנם איסור נוסף השייך גם לכהן משוח מלחמה (לא יחלל זרעו) שהברייתא לא מונה מדוע (למעט מן המקדש לא יצא שלא שייך במשוח מלחמה) ?

האם זה בגלל שכולם מצווים בזה?


****