סז.
א. תשעים ריס. במק"א הביאו תוס' דמיל הרי הוא אלפיים אמה וכשנחלקם לשבעה ומחצה ריס נמצא רס"ו אמות לכל ריס, ולכן יש גורסין "רוס" שהוא גימטריית האמות.
ב. ודחפו לאחוריו. אפשר שאם היה נדחף ופניו למטה יכול יותר להציל עצמו מלהתגזר. ואפשר הטעם כדי שיוכל לראות את הלשון שבין קרניו.
ג. משום ר' אלעזר הקפר וכו' קושר מבפנים. לכאורה חולק על הנ"ל שמתחילה קשרו בחוץ. או דקאי על השלב השני, ומ"מ קרי ליה בראשונה קודם שביטלו לגמרי קשירה בהיכל. ומשמע דעיקר כוונתו להוסיף הטעם שבתחילה קשרו בהיכל, שהוא כדי לידע שנעשית מצוותו ויוכלו להמשיך בעבודת היום כדאי' בסוגיות הבאות. ובאמת זה דבר שלא כל כך נותנים עליו את הדעת, שבשלב זה היתה הפסקה של כמה שעות (אולי מכאן רמז למנהג העולם בזמנינו..). כי בכל שעה הולכים בערך ג' מיל וכדי ללכת יב מיל הוצרך לילך ד' שעות בערך.

סז:
ד. עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל. בספר מי השילוח כתב בזה רמז נורא (ומודרני...). היו מלאכים שקיטרגו על בריאת האדם ואמרו אל ייברא. וקיטרוג כזה משאיר בודאי רושם. והרושם הוא ההרגשה שיש לפעמים לאדם מוטב לי שלא נבראתי. (כלומר הרגשות ייאוש, דיכאון, חוסר תקוה, דימוי עצמי נמוך וכו'). איתא במדרשים שעוזא ועזאל היו המקטרגים. וזה ענין השעיר לעזאזל, לומר לכל אחד מאיתנו, אסור לך אף פעם להסתובב עם רגשות שליליים שכאלו, רק כמה דקות בשנה לצורך התשובה ביום הכפורים, יעמד חי להתוודות, ומיד לשולחו לארץ גזירה ולרסקו איברים איברים עד יוהכ"פ בשנה הבאה!
ה. גזל וברכת השם. לכאורה מנה כאן מצוות בני נח, עי' מסוה"ש, והשמיט אבר מהחי ודינים. ולכ' אבר מה"ח הוי חוק, ונצטוו גם המה בחוק אחד. עכ"פ לכן השמיטו מהמשפטים, אבל דינים צ"ע השמטתן.