ראינו בדף של אתמול שגם לאחר הטלת הגורל כשכבר ידוע איזה שעיר ילך לעזאזל, עדיין אפשר שימות השעיר החי קודם ואזי יצטרכו לקחת שני שעירים נוספים ואפשר שהוא לא ילך לעזאזל.
זה נפלא בעיני. כבר נקבע בשמים וגם נגלה בארץ הגורל לעזאזל ובכל זאת יש לו תקוה, ואעפ"י שתקוה זו תלויה במותו של מישהו אחר, בכל זאת אפשר שבסוף ירעה לו באחו בשלוה ולא יידחה מצוק ויפול לעזאזל...
הדוגמה הקלאסית למקרה כזה ( בבני אדם כמובן ), היא המקרה של רות ואשת בועז, שמתה בדיוק כשרות באה לבית לחם. ובעצם לרות לא היתה שום תקוה להקים בית ( בודאי לא בית חשוב ) בישראל, ובכ"ז למרות שנראה היה שגורלה נחרץ, הסוף הטוב ידוע...
אסור לאבד תקוה ואין מקום ליאוש בעולם...