נז.
א. אני ראיתיה ברומי. בתו"י (נדפס עוד כמה דפים ושייך לכאן) כתבו שבא לחלוק על מתני'. ותמהו הרי גם המשנה אומרת אם נגעו נגעו ועי"ש. ועדיין יל"ע מדוע באמת לא נפרש שלא בא לחלוק על המשנה אלא רק לציין שאכן לפעמים נגעו.
ב. שם. יש כאן הערה מוסרית. הוא נמצא באוצר המלך, צריך לבחור איגרות ולקורען וכדומה, מתרגש למראה כלי המקדש, ובכל זאת מיישב את דעתו לעיין בפרוכת עיון הלכתי. ומסתבר שהיה בזה גם מהלך של ניצחון הרוח היהודית על החומר הרומאי. באותו מקום בו בא לידי ביטוי הכי גדול נפילת יהודה, שם ממש, על רקע הכלים השבויים, ממשיכים לעיין בדברי תורה, הנצח של עם ישראל.

נז:
ג. נתערבו כוסות בכוסות. הב"ח מקשה הא זה מרובה ואדום, אלא משום חולשא דכה"ג. ויל"ע הא תינח דכה"ג עלול לטעות ולאו אדעתיה שטעה, אבל כאן הוא בא לימלך בנו או בעצמו מה לעשות, והוא מסתפק, אם כן הוא יודע שנתערבו לו הכוסות, יבקש מאחד מאחיו שאינו במצב של חולשה שיבדוק עבורו.