אמנם בבבלי אין הדבר מוזכר אך בירושלמי מובא שהכה"ג בכניסתו לקדש הקדשים הלך שם אל בין בדי הארון לאורו של הארון.כל זה כמובן בבית ראשון בו היה הארון עד ימי יאשיהו שגנזו.
אם כן בבית שני בו הארון היה כבר גנוז, נאלץ הכה"ג להלך בקדש הקדשים בחשך, ולמשש דרכו באפילה, כאשר האור הדל היחיד שם הוא אור הגחלים העוממות שבידו.
אם כן לכאורה יש לתמוה, ממה חששו הצדוקים והביתוסים, אם משום 'לא יראני האדם וחי' הרי לא יכול היה לראות דבר גם אם לא הועלה עדיין ענן הקטורת ? אם נאמר שהיה שם גילוי שכינה שהוא אור גדול אין סוף, הרי בענן שמסתיר היתה 'נראית' ?
אפשר אפוא שאף ממראה הענן חששו הצדוקים... האמנם ?