"דכולי עלמא מיהת מוסיפין בו ביום אית להו מנא להו נפקא להו מוהאש ואפילו למאן דלא דריש וא''ו וא''ו ה''א דריש"

נראה לי להסביר בסיעתא דשמייא על דרך הדרש כי:


עבודת יום הכיפורים מצריכה לפי כולם ענין של תשובה וזה מרומז כידוע באות ה"א אחרונה של שם ה' (תשובה תתאה) שזה חזרה בתשובה מיראה (יראת הדין/בושה...)

כמו כן נפסק ברמב"ם (הלכות תשובה פרק שביעי הלכה ג') "אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה. ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם"

וזה מרומז באות וא"ו של שם ה' (וא"ו כנגד המידות)

ולכן לפי כולם יש "מערכה" נוספת ביום הכיפורים כנגד היצר הרע וחייבים להוסיף מלחמה (מערכה) כנגדו בכדי לעשות את עבודת היום שזה חזרה בתשובה ממעשים רעים וממידות רעות.

ואשרי מי שזוכה לעשות תשובה עילאה (כנגד אות ה"א ראשונה בשם ה') שזה חזרה בתשובה מאהבה.