בדף מד למדנו כך:

תנן התם: פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה.

א''ר: אלעזר לא שנו אלא בשעת הקטרה דהיכל, אבל בשעת הקטרה דלפני לפנים - מהיכל פרשי, מבין האולם ולמזבח לא פרשי.

מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי:
ר' יוסי אומר: כשם שפורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה - כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח ופר העלם דבר של ציבור ושעירי עבודה זרה. הא מה מעלה יש בין ההיכל לבין האולם ולמזבח? אלא שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה ובין שלא בשעת הקטרה, ומבין האולם ולמזבח אין פורשין אלא בשעת הקטרה.
...
והא איכא הא מעלה, דאילו מהיכל פרשי בין בקדושה דידיה בין בקדושה דלפני ולפנים, ואילו מבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בקדושה דהיכל

על המשפט שבסוף - בקדושה דידיה - פירש רש"י:

בקדושה. מתן דמים:


כלומר, מהיכל פורשים בין במתן דמים שבו, ובין במתן דמים לפני ולפנים. פירוש פשוט וישיר יותר, היה לפרש שמדובר בהקטרת הקטורת - ובהמשך לדברים שבדיון לפניכן. כלומר, בין בהקטרת הקטורת בהיכל, על מזבח הזהב, ובין בהקטרת הקטורת שבקודש הקודשים.

מה ראה רש"י להתעקש שדוקא מתן דמים הוא הדבר?


(וראו עוד בתוספות, שלא פירשו כרש"י)