לה:
א. אחר שכלתה עבודת ציבור. קצת יל"ע דהא מיירי שעשויין כהלכתן ומסרן יפה קודם שעובד דאל"כ לא היה מותר להוציא בהן כף ומחתה וא"כ מדוע לא יוכשרו לעבודת היום של הציבור.
ב. שמא יום המעונן הוא. בעלי המוסר התפעלו כאן. יום שלג של ג' אמות והם לא יודעים מכלום... (ואגב בשנה זו הדף נלמד בערב שבת ובתקופת טבת והיה בו יום שלג מהגדולים שהיו בא"י מאז ומעולם).
ג. והן עונים אחריו ברוך שם. בסדרי העבודה אנו אומרים והכהנים והעם וכו', ואח"כ ואף הוא היה מתכוון כנגד המברכים ואומר להם תטהרו. ויש שתמהו מה עניינה של אמירה זו. והאמת שהכוונה הפשוטה היא שהיה אומר ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה וגו' וסיום הפסוק הוא לפני ה' תטהרו, וכשהיה מגיע לתיבת ה', והיה אומרה במפורש, היו העם כורעים ומשתחוים וכו', והוא היה מסיים את הפסוק במילה תטהרו שעדיין לא אמרה. יתכן שהיה כלול בזה מעין ברכה להם, אבל לא זה עיקר הענין.

לו:
א. לכל חטאתם אלו השגגות. האדמו"ר רבי אהרן מבעלז זצ"ל היה מליץ בכוונת משה רבינו בחורב באומרו חטא העם הזה חטאה גדולה, והרי בא לסנגר ונמצא מקטרג, אלא כוונתו חטאה גדולה שוגג גדול...