כו.
א. חדשים עם ישנים. קצ"ב מדוע הוצרכו לזה והלא כבר ראו בב' פייסות ראשונות שכולם שוים לטובה ומובן מאליו שקטורת שאני. עכ"פ מוכח שהיו שטעו בזה אחרי הפייס השלישי והוצרכו חכמים להוציא מליבן של טועים.
ב. מי מעלה איברים. מוכח להלן שאחד הי' מעלה את כולן. והיינו לתנא דמתני' דלא הראשונים העלו.
ג. ואימא יהודה וכו' אסוקי שמעתתא. ואע"פ שמצינו במס' מכות שמשה התפלל על יהודה שיזכה לאסוקי שמעתתא ונתקבלה תפילתו, היינו על יהודה עצמו ולא על זרעו. וגוף הענין קצ"ב וכי לא יתכן שיזכה מאן דהו שלא משבטי יששכר ולוי לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ויל"ע.
ד. מייתי כולהו מצפרא אתו. הוא מהלשונות הכפולים כמו מיזל אזיל או מיתב יתיב וכדומה וכאומר לבוא – כולם באו מהבוקר. ויש להעיר דתי' זה רק לס"ד אבל צריך לאומרו גם לפי האמת לגבי פייס דקטורת ערבית. ועי' בזה בתו"י בשם הר"ר יוסף וצ"ב בכוונתו.
ה. ואי משכחת תנא דתני חמש. קצ"ב מהיכי תיתי דנשכח תנא כזה. ועי' תוס' שהק' דהוי מצי לומר דההוא תנא דלא כריו"ח לעיל וס"ל דפייסו לתמיד של בין הערביים. ולו"ד היה נראה דבאמת יותר קשה לומר דלא כריו"ח דא"כ הוא תיובתא דריו"ח.

כו:
ו. עצמו בט'. רש"י חשיב חמישה לאיברים וא' לקרביים. וחילוק זה נקט על פי המשנה דלהלן. אם כי יש מקום לחלק, שבאמת קרביים הם חלק מהאיברים אלא דלגבי איל הבשר הוא כמו בכבש והקרביים הוכפלו ולכן ע"כ מנאם בנפרד. ומ"מ נקט רש"י לישנא דההיא מתניתין. עוד כתב רש"י בפשטות דמתני' כראב"י, ויש לו סמך לדבר מהסוגיא להלן דאמרו על הברייתא דפעמים יז דהיא דלא כראב"י ודוק.
ז. שני בזיכי לבונה. צ"ב בשלמא גזירי עצים שייכים לתמיד דעליהם יוקטר אבל בזיכי לבונה לא שייכא כלל ומדוע נושאיהם נמנים עם מעלי האיברים. ואפשר דתמיד לענין זה היינו כל העבודות התמידיות. ולכאורה לא היה פייס על הגזירין והלבונה, אלא הצטרפו בהמשך לשאר הזוכין לפי מקומם בעיגולא דפייסא. ולפ"ד דתמיד היינו כל העבודות הקבועות צ"ב מדוע לא מנו את נושאי איברי המוספים בשבתות ובמועדים. ואגב צ"ב האם פייסו על המוספין. דעי' להלן בהג' הנוב"י על רש"י דאפילו לקרבן יחיד היו מפייסים אם המביא לא בחר כהן וא"כ ק"ו דיש לפייס על המוספין, אלא דיתכן דגם מביאי המוסף היו באותו פייס דתמיד של שחר ובהמשך וכנ"ל לגבי גזירין ובזיכין וצלוחית של מים. ויל"ע בכ"ז.
ח. אף אנן נמי תנינא ולמנסך וכו'. צ"ב דמקודם הוא ג"כ ראיה ממשנתינו ומאי אולמיה דהאי מתני' דסוכה לומר עליה אף אנן נמי תנינא.
ט. והתניא יז וכו'. כמדומה דבההיא ברייתא לא תני פעמים יג אלא מתחלת פעמים יד.
י. איל קרב וכו'. קצ"ב מדוע באיל שאר האיברים נשארו כמו בכבש ואילו קרביו הוצרכו לכפל אנשים.