תוס' שם - ודכוותיה אשכחן דמברכין אשני ימים טובים של גליות ואינו אלא מנהג בעלמא כדאיתא פ''ק דביצה (דף ד:) ומיהו אין מזה ראיה דהא טעמא דאין מברכין אערבה למ''ד מנהג נביאים משום דלא אפשר לומר וצונו

ביסוד השאלה האם מברכים על מנהג דנה הגמרא האם חיבוט ערבה הוא מנהג נביאים או יסוד נביאים ומסכנתה שזה מנהג נביאים ולכן לא מברכים.

ומכאו הבין רש"י וכן הרמב"ם ועוד שלא מברכים על מנהג ואילו ר"ת חילק בין סוגי המנהגים וכתב שמנהג חיבוט ערבה לא מברכים אבל מנהג חשוב כהלל בר"ח מברכים

התוס' אומר שאין ראיה לשיטתו מברכה בשני ימים טובים של גלויות על אף שזה מנהג כי שם אין בברכה וציונו

מקשה רע"א במקום והרי יש על אכילת מצה ועל אכילת מרור? ומדוע לא הוכיח משם ויישב שיש לחלק בין ל לבין על כנראה כוונתו שעל זה כללי יותר שה' ציוה על הדבר הזה ולא מחייב שזה דווקא לי ועכשיו וכ' משא"כ בנוסח של ל

וקצת קשה לי מדוע לא מוכיחים מברכת לישב בסוכה שאומרים ביו"ט שני של גלויות?