לאחר דיון ארוך הגמרא מגיעה למסקנה שכך יש לבאר את דברי רבי יהודה שאמר במשנה ש"אף אשה אחרת מתקינין לו":

לחדא אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שלא תמות חברתיך
ולחדא אמר לה ה''ז גיטיך על מנת שאכנס אני לבית הכנסת
דאי מייתא הא קיימא הא ואי מייתא הא קיימא הא
מאי איכא למימר דילמא מייתא חברתה בפלגא דעבודה ועבד ליה עבודה למפרע בשני בתים אי חזי לה דקא בעיא למימת קדים איהו ועייל לבית הכנסת ומשוי לגיטא דהא גיטא למפרע.

האמנם לכך התכוון ר' יהודה כשאמר "אף אשה אחרת מתקינין לו"? (סליחה על הפקפוק)

לעומת זאת בירושלמי מבואר באופן פשוט יותר - כפי שכתב התוס':
בירושלמי משמע אשה אחרת מתקינין לו מזמנין אותה שאם תמות אשתו ביום הכפורים שיקדש זאת ביוה''כ ופליג אגמרא דידן דפריך התם ויקדש מאתמול דמשמע ליה מתקינין בהזמנה בעלמא ומשני וכפר בעדו ובעד ביתו (ויקרא טז) ולא בעד שני בתים ופריך ולא נמצא כקונה קנין בשבת ומשני משום שבות התירו במקדש