"מתקיף לה רבי יוסי ברבי חנינא בשלמא ראשון שמא שלישי שני שמא שלישי שלישי שמא שלישי חמישי שמא שביעי ששי שמא שביעי שביעי שמא שביעי אלא רביעי למה לי הזאה כלל לא בשלישי איכא לספוקי ולא בשביעי איכא לספוקי ולטעמיך הזאה כל שבעה מי איכא והא קיימא לן דהזאה שבות ואינה דוחה את השבת אלא מאי אית לך למימר שבעה לבר משבת הכא נמי שבעה לבר מרביעי"

מהגמרא עולה שביום הרביעי אין טעם להזות כי אם הוא שביעי לטומאה יוצא ששלישי לטומאה היה יום לפני שפרש וכיון שלא הייתה הזאה בשלישי הזאת שביעי ללא שלישי אינה כלום.

קשה לי גם אם הסברנו מדוע אין טעם בהזאה ברביעי הרי אם באמת יום הרביעי הוא שביעי לטומאתו יוצא שהכה"ג נטמא ולא הזו עליו לא בשלישי ולא בשבעי. כל ההפרשה היא כדי להבטיח שהכה"ג יהיה טהור בעבודה ביוה"כ והנה לפי חשבון זה יתכן שכל המאמצים יהיו לחינם והכה"ג ישאר בטומאתו?