המקרה שנראה לכאורה הפשוט ביותר לגבי שבועת ביטוי בשוגג הוא שאדם נשבע שלא יאכל, שכח את שבועתו ואכל. הגמרא אינה מתייחסת למקרה זה. האם זה אונס? שכחת שבועה בלבד, שכחת שבועה ושכחת חפץ? היהיה פטור במקרה כזה לשיטת רש"י?!
ניתן לכאורה להביא הוכחה שזה אינו שכחת שבועה בלבד מדברי הגמרא: "בשלמא שבועה משכחת לה בלא חפץ כגון דאמר שבועה שלא אוכל פת חטין וכסבור שאוכל קאמר דשבועתיה אינשי חפצא דכיר". אילו היה שכחת כלל השבועה שכחת שבועה ללא חפץ יכלה הגמרא להביא את ז\ה כמקרה פשוט יותר.