רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא אייתו תכא קמיה פרס מפה וקידש

רוב הראשונים הבינו שמדובר בתחילת סעודה (רש"י ביאר אחרת)
רשב"ם - "הביאו את הפת על השולחן כמו שאנו עושין קודם קידוש, פרס מפה על הלחם ואח"כ קידש, לפי שברצונו לא היו מביאין את הלחם על השולחן עד לאחר קידוש...לפיכך פרס מפה על הלחם והיינו כעין סילוק השלחן..."

למדנו מכאן שעדיף להביא את הלחם רק לאחר הקידוש ואם לא עשה כן ניתן לתקן ע"י כיסוי החלות

ואומנם התוס' נזקק לשאלה מדוע אין אנו עושים כך והשיב כי השולחנות שלנו גדולים וקשה להביאם אחר הקידוש

לעניות דעתי להבנה שאין צורך לחסות את כל השולחן אלא רק את החלות אין בדבר זה טירחא רבה והיה ראוי להביא את החלות רק לאחר הקידוש ולחסות אותם כדי לצאת גם את ידי הטעמים האחרים לכיסוי החלות (זכר למן, שהסעודה תהיה נקראת שהיא לכבוד שבת)

אלא שלא ראיתי שנוהגים כך וצריך לעיין מדוע שהרי פתרון זה נראה מפשט הסוגיה עדיף על המצב שאנו מביאים את החלות מראש ופורסים מפה