אליצפן: (בפורום רוטר אברכים)
הרהורים על הדף היומי: פסחים ע ע''ב - יהודה בן דורתאי פירש והלך וישב בדרום

התלמוד בבלי מסכת פסחים (דף ע עמוד ב) אומר: "תניא, יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו והלך וישב לו בדרום. אמר: אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל: מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת, מה הן אומרים לו? תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים, ולא אמרו להן לישראל: חגיגה דוחה את השבת?!

אמר רב: מאי טעמא דבן דורתאי - דכתיב דברים טז וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר, והלא אין פסח אלא מן הכבשים ומן העזים! אלא: צאן - זה פסח, בקר - זו חגיגה. ואמר רחמנא וזבחת פסח.

אמר רב אשי: ואנן טעמא דפרושים ניקו ונפרוש? - וזו מסקנת התלמוד, שאין מתייחסים בכלל לדברי מי שפורש מן החכמים. כל עוד אתה נשאר בתוך בית המדרש, דנים בדבריך גם אם הם שלא להלכה, אבל אם פרשת מחוץ לבית המדרש, אתה מחוץ לדיון.

מובא בשם החזו"א, שיהודה בן דורתאי, אף שביטל על ידי כך מצוות שמחה וראיה, מכל מקום סבר שראוי לעשות כן כדי לפרסם את ההלכה לשיטתו, ולגדור את הפרצה.

מוזר איך החזו"א משתדל בכלל להסביר את סברת בן דורתאי ובנו? האם אן הוא חולק בכך על מסקנת הגמרא, שאין כלל לדון בדברי ה"פורשים"?!


תשובתי:
שתי תשובות

לדעת רב אשי אין צורך ללבן את דרשת הפסוקים אליבא דבן תורתאי שכן אנחנו סוברים אחרת וממילא גם דורשים את הפסוקים באופן שונה. אבל כן ניתן ללמוד את ההנהגה הנכונה גם עבורנו, מה היינו עושים אילו היינו סבורים בעניין מסויים שההלכה המקובלת היא מוטעית. כל זה לדברי החזו"א ע"פ מה שהבאת. וראה בדף הראשון של מסכת הוריות שאסור לתלמיד מובהק לסמוך על פסק בית דין הגדול אם הוא משוכנע שהם טועים (למרות שגם אסור לו לפסוק נגד דעתם ובכלל זה לנהוג כדעתו בפרהסיא).

אמנם לדעתך פירוש דברי רב אשי הוא שונה. אתה מפרש את דברי רב אשי שלמרות שבעלמא מהפכין להבין גם את דעת החכמים שאין הלכה כמותם, בן תורתאי שאני משום שפרש מציבור החכמים והוא מנודה כביכול. וקצת משמע כך בלשון רש"י: "ואנן טעמא דפרושים וכו' - וכי לכך הוצרכנו לדרוש המקראות אחר טעמי המבדילים מן החכמים?!".
מכל מקום גם לפירוש זה סומך החזו"א אדעת רב שלא סבר כרב אשי.