שלום וברכה!
בדף כ"ט ע"ב מעמיד רב אשי את מחלוקת התנאים אם מועלים בחמץ של קודשים או לא במחלוקת ר"י הגלילי ורבנן בקשר להנאה מחמץ בפסח.
הגמרה אומרת שלכולי עלמא אין פודין קדשים להאכילן לכלבים, ומשמע שאם פודין קדשין להאכילן לכלבים, היו מועלים בקדשים לכו"ע [גם לרבי יהודה ורבי שמעון, האוסרים הנאה מחמץ בפסח] כך כתוב במפורש בתוס' [ד"ה רב אשי]
לא הבנתי, הרי אם חמץ אסור בהנאה בפסח, אז אסור גם למוכרו לגוי, אז מדוע אם פודין קדשים להאכילן לכלבים, וניתן למוכרם לגוי, מעל גם לרבי יהודה ובי שמעון?
חן חן
נתי