גמרא:
דתניא מנין שאינו חייב אלא על שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתים ת''ל ונעלם ונעלם שני פעמים דברי ר''ע

רש"י:
ונעלם ונעלם שני פעמים. תרי ונעלם כתיבי גבי טומאת קרבן עולה ויורד ונעלם ממנו והוא טמא (ויקרא ה) ונעלם ממנו והוא ידע (שם) קמא דוקא למיגמר מיניה על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש ואידך קרא יתירא הוא לדרשא הטל והוא ידע בין תרי ונעלם ודרוש דלאחר שהיתה ידיעה נעלם ולמימר דבעי ידיעה בתחלה וידיעה בסוף לא צריכא קרא דאי לא ידע שחטא אמאי לייתי קרבן:

איך שהוא, אני מרגיש פה פער עצום בין פשט דברי הגמרא לפירוש רש"י... - מי יוכל לבאר?