כיצד מבואר הענין בפסוקים.


הובא בספר קול אליהו בשם הגר"א:
"כי תשא את ראש וגו' ונתנו איש כופר נפשו וגו' (שם ל, יב), הנה תיבת ונתנו מוטעם בקדמא ואזלא, וי"ל דבא לרמז על מאמר חז"ל במס' שבת (דף קנ"א) אר"ח לדביתהו כי אתי עניא קדים ליה ריפתא כי היכא דלקדמי לבניך, אמרה ליה מילט לייטית לי, אמר לה גלגל הוא שחוזר בעולם ע"כ, והנה תיבת "ונתנו" נקרא פנים ואחור, כי גם הנותן יצטרך לפעמים שיתנו לו ח"ו, וזהו שרמזה לנו התורה הקדושה בקדמא ואזלא אקדימו ריפתא לעניא כי היכא דלקדמי לבניך לכן אתה הקדם ותן לו, וילך לפניך צדקך בטרם יסוב הגלגל על בניך. (דבר אליהו. אהל יעקב פ' ראה. ביכורי אביב)".

ולא רק אותיות המילה ונתנו נקראים פנים ואחור, גם טעמיה - קדמא ואזלא צורתם שוה פנים ואחור.

וכמו כן הפסוק: (דברים טו, יא) כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.
המילים תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ מוטעמות בקדמא ואזלא.