אמר ר''א בן מלאי משום ר''ל מאי דכתיב כי כפיכם נגואלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה
כי כפיכם נגואלו בדם - אלו הדיינין
ואצבעותיכם בעון - אלו סופרי הדיינין
שפתותיכם דברו שקר - אלו עורכי הדיינין (רש"י: מלמדין את בעלי דינין לטעון)
לשונכם עולה תהגה - אלו בעלי דינין

כפי שניתן לראות, כל המשתתפים בדין מובאים בדרשתו של ר"ל.
ובדרשה זו - תפקידו של "עורך הדין" הוא כמקובל בימינו.


לעומת זאת, במאמר "'תרומתם של כתבי היד לחקר התלמוד'" מובא כך:

בפרק א' מ"ז תמצאו את 'עורך הדין' המפורסם כשהוא מופיע בפעם הראשונה בספרותנו, בפיו של יהודה בן טביי (בי"ת רפה): 'יהודה בן טביי אומר: אל תעש עצמך כעורכי דיינים'
אבל בשם מקצועו אירעה תקרית. ואם תעיינו היטב תכירו שהכ"ף הראשונה נוספה במאוחר, והעי"ן נכתבה על אות אחרת שנגרדה-נמחקה. האות שנמחקה היא אל"ף.
'ארכי דיינים' הוא תואר ביוונית שמשמעו: 'ראש הדיינים', תואר המופיע במקורות האגדה הארץ ישראליים בשם: 'ארכי דיקוס' . ונתחלפה האל"ף בעי"ן, ונתחלפה היוונית ונתגלגלה עד שהפכה ביטוי עברי, המתפרש: כאדם העורך את הדין לפני הדיינין, עפ"י איוב י"ג 18: 'הנה נא ערכתי משפט'.

הרמב"ם, המאירי, רע"ב מפרשים ביטוי זה על הפרקליטים (כמשמעות הביטוי בימינו), אלא שיש כאן קושי, לכאורה היה מתבקש הביטוי "עורכי הדינין", שהרי הפרקליט עורך את הדין ולא את הדיין (ובמפרשים ניסו ליישב).
'ארכי' היא מילה יוונית שפירושה פקידות גבוהה, ובהשאלה – הגדול ביותר, החשוב ביותר. כלומר: אל תעמיד פני יודע כול, כאילו אתה הגדול שבדיינים, ותפסוק מבלי לעיין היטב.
למעשה, המילה 'ערכאות' מגיעה בדיוק מאותו המקום: בית משפט גבוה בעל סמכות ממשלתית.
'ארכיבישוף', 'ארכיהגמון' – מציינים את הדרגה הגבוהה ביותר של בישוף וכדומה.
'ארכיטיקטוס' – מתכנן ראשי של המדינה (בדיוק כמו הארכיטקט של ימינו).
'ארכיון' מגיע מאותו השורש, משום ש'ארכיון' היה פעם ביתו של הארכון, השליט (ירושלמי ברכות ב/ח) ושם היו שומרים את המסמכים החשובים.