קיח.
סתם מתניתין כאן כרבנן. אבל מסתם מתניתין דפאה אין ראיה.
הא דתנן לת"ק מצילין בלילה ג' סעודות, היינו בלא אכל, וכן ב' בשחרית וא' במנחה.
לר' חידקא בלילה מצילין ד' סעודות, בשחרית קודם אכילה ג', וכן על זו הדרך.

תמחוי – קערה שגובין בה מאכל ומחלקין ממנה כל יום ב' סעודות.
קופה – מחלקין לעניים בני טובים בכל ערב שבת מעות לי"ד סעודות של שבוע.
ומסקינן דהיינו כר"ע דעשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ואם יש לו לאכול אין נוטל לכבוד שבת.
(ואם יש חולקין על ר"ע, לדידהו יתכן שלרבנן אין מוסיפין, דיאכל של מוצ"ש מבעוד יום,
ולר חידקא יוסיפו לו עוד אחד. וסעודת מלוה מלכה אין נותנין לה מהצדקה.
מי שיש לו מזון ב' סעודות בידו – לא יטול מהתמחוי.
מי שיש לו מעות לי"ד סעודות – לא יטול מהקופה.

עני העובר ממקום למקום – אין פוחתין לו ממזון ב' סעודות.
לריב"ב היינו ככר שעולה פונדיון כשד' סאין קמח נמכרין בסלע, ובעירובין פב: לר"מ ור"י שיעור אחר).
לן בעיר – נותנין לו פוריא ובי סדיא.
שובת בעיר – אם אין בידו סעודה, נותנין לו ג' סעודות לרבנן וד' לר' חידקא.
אם יש בידו סעודה, נותנין לו ב' לרבנן וג' לר"ח. ובצאתו מהעיר ילווהו בסעודה. ועי' תוס' שהאריכו.
(ובפשטות האי סיפא דלא כר"ע הנ"ל, ואע"פ דרישא מוקמינן כר"ע. ויל"ע).

הדחת קערות – מותר אחרי אכילת ערבית שחרית וצהרים. אחר המנחה לא ידיח.
כלי שתיה – מדיח כל היום, שאין קבע לשתיה.
(המתענה למחר – לא יאכל אחר אכילתו האחרונה אם לא התנה.
לשתות אחר השינה קודם עה"ש – הירושלמי מתיר ולא רצה ר"י להקל.
לשתות בלילה אחר האכילה בלא שהתנה – מדינא משמע דמותר, וחשש ר"י בזמנינו ואסר).

המקיים ג' סעודות – ניצול מחבלי משיח, דינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג.
המענג את השבת – לר' יוסי נותנין לו נחלה בלי מצרים., ולרנב"י ניצול משעבוד גלויות.
ולרב נותנין לו משאלות לבו.