קיג.

קשירת דלי על הבור בפסקיא – מותר.
בחבל דעלמא – אסור, דמבטלו שם.
בחבל של אורגים – לרבנן אסור גזירה משום חבל דעלמא, ולר"י מותר דלא גזר.

חבל דלי שנפסק; לקושרו – אסור. לכורכו בפונדא או פסקיא – מותר.
לעונבו – לת"ק מותר (ול"ג אטו קשר דלא מיחלף), לר"י אסור (דס"ל עניבה קשר הוא).
(לת"א בתוס' להלן רב פסק כר"י, ולת"ב אין הכרח).

להביא חבל דגרדי מביתו ולקשור בפרה ובאיבוס – מימרא דרב דמותר.
(לת"א בתוס' היינו כר"י לעיל דלא גזר, ולת"ב אף לרבנן ל"ג כאן עי' תוס').
בחבל דעלמא – אסור. לקשור חבל שבפרה באיבוס או להיפך – מותר אף בדעלמא.

כלי אורגים (הקנים) – מותר לטלטלן.
כובד עליון ותחתון – לר"נ א"ש מותר, לבר ליואי אסור, לרב יהודה רפיא בידיה.
העמודים – אסור, דבבית גזרינן דאתי לאשווי גומות. (ומצד עצם עשיית הגומא ממילא אין לאסור).

הטומן לפת וצנונות תחת גפן – אינו חושש משום כלאים או שביעית או מעשר.
ליטלו בשבת – מותר אם עליו מגולין. (גומא נעשית ממילא, ובשדה לא אתי לאשוויי).

קיפול בגדים בשבת – מותר באדם אחד, בחדשים, בלבנים, ואין לו להחליף.
ומותר לצורך אותה השבת אפי' ד' או ה' פעמים. (ומספקא לר"י ביש לו להחליף אבל פחות יפה).
טלית של בית הכנסת – אסור לקפלה (אפילו ביש לו טלית אחת לחול ושבת). תוס'.
הצעת מיטות – מותרת מליל שבת לשבת. אבל משבת למוצאי שבת, אסורה.
קיפול כלים והצעת מיטות מיום כיפור לשבת – ר' ישמעאל מתיר. (ויל"ע לר"ע).
חלבי יוכ"פ להקטיר בשבת שאחריה – אסור.
חלבי שבת ביוכ"פ שאחריה – לרי"ש מותר לר"ע אסור.
מי שיש לו להחליף בגד מחול לשבת – יחליף. אין לו – ישלשל ולא מיחזי כרמות רוחא.
ולא יהא מלבושו של שבת כמלבוש חול. (בפשטות יל"פ דהיינו יחליף או ישלשל.
אבל עי' ר' נסים גאון מירושלמי פאה דצריך שיהא לו בגדי שבת מיוחדים).

הילוך של שבת – לא יהא כהילוך חול, ולקמן עמ' ב' יתפרש.
מציאת חפציו –אסור, כגון לטייל בסוף שדהו לידע מה היא צריכה.
חפצי שמים - מותרים, כגון פסיקת צדקה ושידוך תינוקות ליארס.