|
|
גמרא: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו אמרו לו אמרת אמר להו לא אמר רבה האלהים אמרה וכתיבא ותנינא כתיבא {במדבר ה-ב} וישלחו מן המחנה [וגו'] ולא יטמאו את מחניהם תנינא הבא למקדש טמא אלא מאי טעמא קא הדר ביה משום דקשיא ליה אונס דתניא רש"י: אמרו לו. אחרים ששמעוהו משמו ולא שמעוהו מפיו אמרת דבר זה: אמר להם לא. חזר בו: קשה לי, שהרי ר' יוחנן ענה בפירוש "לא", כאשר שאלו אותו אם אמר מימרה זו. ואילו בהמשך רבה אומר שהוא כן אמר זאת, אך חזר בו בגלל קושיה מסויימת. אז אם רבה צודק, אז מדוע ר' יוחנן לא אמר בהתחלה שאכן כך אמר אלא שחזור בו - מדוע היה צריך לענות "לא"? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום