דברים שפירסמתי במאורות הדף היומי לפני שבע שנים

תָּמִים = תַמִּים?

ת"ר: קרשים מלמטן עוביין אמה, ומלמעלן כלין והולכין עד כאצבע, שנאמר (שמות כו,כד): יִהְיוּ תַמִּים עַל ראשׁוֹ, ולהלן הוא אומר (יהושע ג,טז): תַּמּוּ נִכְרָתוּ (רש"י: מה תַּמּוּ הנאמר להלן לשון כלייה - אף תַמִּים האמור כאן לשון כלייה), דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: כשם שמלמטן עוביין אמה - כך מלמעלן עוביין אמה, שנאמר יחדיו (שמות שם). והכתיב תַמִּים! ההוא דליתו שלמין ולא ליתו דניסרא (רש"י: דלא לייתי דנסרא. קרש אחד מב' חתיכות).

נחלקו התנאים בביאור המִלה "תמים" שנכתבה ביחס לקרשי המשכן. המִלה "תמִים" כתובה בתורה 21 פעמים. בדרך כלל מנוקד תָּמִים (קמץ ומ' רפה), ופירוש המִלה הוא שָלֵם, שאין בו חיסרון או מום ופגם מוחשיים (כמו: תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ, ויקרא כב,כא) או מופשטים / רוחניים (כמו: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים, בראשית ו,ט; וכן תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' eלֹהֶיךָ (דברים יח יג) - פירושו כתרגום אונקלוס: היֵה שלֵם ביראתך את ה'). רק לגבי קרשי המשכן (פעמיים: בציווי שבפרשת תרומה, ובביצוע שבפרשת ויקהל) כתובה המִלה בניקוד אחֵר: תַמִּים (פַתח ודגש חזק במ'), וכאן נחלקו בפירושו:

לפי רבי נחמיה, הרי זה ככל שאר "תָּמִים" שבתורה (על אף הניקוד השונה), ורצונו לומר שיש להביא את הקרשים מעץ שלם, ולא להביא קרש מורכב מכמה נְסרים. ואילו לרבי יהודה, "תַמִּים" זה שונה מ"תָמִים", והוא מלשון כלייה, שעוביים הולך ומצטמצם כלפי מעלה. יתכן שמחלוקת זו נעוצה בשאלה אִם יש אֵם למקרא או אֵם לְמסורת הכּתיב (עיין פסחים פו/ב וברש"י שם ד"ה ת"ל בבית אחד: "ואני שמעתי חילוף: ר' יהודה סבר יש אם למקרא...").

יש לציין, כי בעברית המדוברת היום משמשים "תמים" ו"תם" תְארים למי שאינו ממולח, חסַר פִקחות וערמומיות (נאיבי).


פירורים:
תוס' סנהדרין ד/א ד"ה כולהו סבירא להו יש אם למקרא. הא דלא חשיב הכא רבי יוחנן בן ברוקא דמסכת סוכה ...ונראה דדוקא הכא שמקרא ומסורת מכחשי אהדדי אית להו יש אם למקרא אבל היכא דלא מכחשו אהדדי דרשי תרווייהו...
להלן קג: תם. שלם כהלכתה
לכאורה שתי המשמעויות של תמים נובעות משורש תמ"מ, ולא נחלקו מהו השורש. אך אולי אחד מהם סובר שהשורש שונה (תא"מ / תו"מ)???
מהי כוונת רש"י בפירושו לתורה: ויחדו יהיו תמים. כמו תאומים: - האם היינו ר' נחמיה או ר"י?
מעניינים דברי תורה תמימה, שמביא רק שיטת ר"י הואיל ו"הלכה כמותו"! (ר"י ור"נ הלכה כר"י) - הוסף לרשימת המקורות על פסיקת הלכה בעניינים שאינם הלכה.
איכה ג כב חַסְדֵּי[1] ה' כִּי לֹא-תָמְנוּ כִּי לֹא-כָלוּ רַחֲמָיו.
רש"י: כי לא תמנו. כמו כי לא תמו, ויש מפרשים כי לא תמנו כמו (במדבר טז) האם תמנו לגוע חסדי ה' הם אשר לא תמנו ולא כלינו בעונינו:
ראב"ע: כמשמעו או הנו"ן תחת חסרון הכפל:

--------------------------------------------------------------------------------

[1] חַסְדֵי מופיע 4 פעמים במקרא ובכולן הד' רפויה. כנראה הכלל שאחרי ס' בגדכפת במשקל מַלְכֵי (סמיכות רבים של סגוליים) דגוש - נכון רק לגבי כסף ונסך