סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

פורום פורטל הדף היומי

שבתסב ע"אכא כסלו תשע"ג12:38דינים העולים לדף סב עמ' א' / ‏המכריע
סב.
לאחוז קמיע בידיו ולהעבירו ד' אמות ברשות הרבים – אסור.
(פירש"י דהוי תכשיט רק כשהוא דרך מלבוש. ויל"ע אי זה רק בקמיע, אבל עקרונית יתכן שיש תכשיטים מסויימים שאינם משוי גם כשניטלים ביד וכדס"ד לגבי קמיע, או דנדחה הרעיון לגמרי.
ועי' תוס' שכתבו דמשמע דאסור מן התורה).

קמיע (וכל שם) המחופה עור – מותר להכניסו לבית הכסא (אף להצד דקמיע שאינו מחופה, אסור).
לבוש תפילין ובא ליכנס לבית הכסא – חולץ תפילין ברחוק ד' אמות ונכנס.
ולא משום השמות שבפרשיות, דהן מחופות עור, אלא מפני השין שבתפילין.
שין של תפילין – הלכה למשה מסיני.
ד של תפילין – הלכה למשה מסיני. (גירסת רש"י דלא כגירסת ר"ח ותוס').
י של תפילין – הלכה למשה מסיני. (גירסת רש"י וכנ"ל).

(א"ה; הערה חשובה למעשה בקשר תפילין של ראש.
עד לאחרונה היו נפוצים בד זו שני מנהגים, כעין ד, וכעין מ סתומה המורכבת משני ד.
ולשניהם מקור בפוסקים הקדמונים, כידוע מפי סופרים וספרים.
לאחרונה, שנתמעטו היודעים מנהגי אבותיהם בכגון דא, עברו רבים לקשר כעין ד אחד.
ותמכו יסודם במשנה ברורה סי' לד ס"ק רלג שמביא מתפארת אריה שנכון יותר כעין ד ממ' סתומה.
אבל כפי הנראה טעו ברואה, דבס' תפארת אריה בא רק לאפוקי העושים מ' סתומה עם חלון באמצע.
ולהדיא מחזק שם את המנהג לעשות ב' דלי"ת צמודים, ולאפוקי מהמנהג ששרד בצאנז.
ומעולם לא עלה על דעתו לחזק את המנהג של דלי"ת אחת, לא התפארת אריה ולא המ"ב שהעתיקו.
והא ראיה שבסי' כז ס"ק לז, טרח המ"ב לבאר בשם א"ר שהדלי"ת נוצר ע"י יציאת הרצועות מהקשר.
וקרוב לודאי שלזה גם כן כוונת רש"י כאן ודוק).

לא תצא אשהְ;
במחט הנקובה, בטבעת שיש עליה חותם, בכוליאר (מכבנתא).
בכובלת (חומרתא דפילון), בצלוחית של פלייטון (שמן אפרסמון) – לר"מ ורבנן לא תצא,
ור"א (לכצ"ל רבי אלעזר) מתיר לכתחילה בכובלת (וכפי הנראה ה"ה בצלוחית).
ועי' להלן עמ' ב' דהיתר דר"א (וה"ה פטור דרבנן להלן) היינו כשיש בהם בושם.
יצאה במחט או בטבעת או בכוליאר – חייבת חטאת.
יצאה בכובלת או בצלוחית של פלייטון – לר"מ חייבת חטאת, לחכמים פטורה. (ולר"א מותר כנ"ל).

טבעת באיש – בחותם, פטור אבל אסור. בלא חותם חייב חטאת.
והא דבלא חותם ראוי לאשה לא מהני לפטור באיש, (וכן להיפך), דנשים עם בפני עצמן.
חיוב האיש בלא חותם ואשה בחותם, נחשב כדרך הוצאה, דמצוי כשנושאין זה את של זו.
גזברית – הוי אצלה טבעת עם חותם דרך הוצאה מצד עצמה, ואעפ"כ ל"ה תכשיט לדידה.
(יתכן דחידוש זה דגם לגזברית הוי משוי, נתחדש רק קודם המסקנה ונדחה).

בשקין – יוצאין לכתחילה. בין רועים ובין שאר אדם. (רועים אינם עם בפ"ע ומהני לאחרים).
תפילין – קי"ל דשבת לאו זמן תפילין (וי"א גם לילה), והוי זמן גרמא, ונשים פטורות.
לר"מ גם לילה וגם שבת זמן תפילין, ולא הזמן גרמא, ונשים חייבות בתפילין.
המוצא תפילין בשבת (בשוק או בדרך) – האיש מכניסן זוג זוג.
האשה – לר"מ מכנסת כאיש, לרבנן אסורה (ולא מהני לה תכשיט דאיש כיון דהוו עם בפ"ע).

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר