[1]
"צימצמאי מלכתא" - ברש"י מבואר ש"כך שמה" ובמהר"ץ חיות מזהה אותה כמלכה צענאבי' הנזכרת בירושלמי פ"ח דתרומות. אך ראו במהרש"א בח"א שמבאר מלשון "צמצום" (ע"ש).

[2]
תניא אמרו לו לרבי אליעזר וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח אמר להן לפי שאינן צריכין שנאמר לא ישא גוי אל גוי חרב ותהוי לנוי בעלמא אמר אביי מידי דהוה אשרגא בטיהרא ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות
אג"מ או"ח ח"ד פ"א (הובא ביוסף דעת):
ולכאורה תמוה הא עכ"פ גם שמואל מודה דעל ישראל לא יבא שום גוי למלחמה דהא אמר שבימות המשיח לא יהיה שעבוד גליות שדוחק לומר דכוונת שמואל שיהיו מלחמות גם על ישראל וילחמו הגבורים בכלי זין אבל אומר שבכל המלחמות ינצחו ישראל ולא יהיו משועבדים לשום עם בעולם ומאחר שיהיו מלחמות יצטרכו לכלי זין, דהא מפורש בעירובין דף מ"ג ע"ב אליהו לא אתי במעלי שבתא משיח אתי דכיון דאתי משיחא הכל עבדים הן לישראל והוא מהפחד הגדול שזה אינו מצד היראה מהכלי זין, וכמה מלחמות למלכים הצדיקים היה בלא כלי זין כמו ליהונתן ולדוד עם גלית ולאסא וליהושפט ולחזקיה שנצחו בלא כלי זין שא"כ ודאי מלך המשיח לא יצטרך לכלי זין...
וצריך לומר דכיון שבאוה"ע הא יהיו מלחמות הרי יהיה שם מעלה לגבור שבשביל זה הוו כלי זין ענין נוי בזה שנראה עי"ז שהוא גבור אף שבכאן בא"י אין צורך לגבורים וניתוסף נמי שבח להשי"ת אשר נתן פחדו על כל הגוים אשר אין צריכין לגבורים וכלי זין, אבל להסוברין דלימות המשיח כבר לא יהיו מלחמות בעולם כלל אף לא באוה"ע שנמצא שאין בגבורים שום צורך אין זה שום נוי ולא שום שבח למקום בשביל העבר שהיה חשיבות ומעלה בגבורים מאחר שימות המשיח הא עדיפי וחשיבי שכולן יהיו צדיקים ולמה להו להתנאות בדבר שרק כשאיכא רשעים בעולם היה לזה צורך

[3]
בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש''ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא
במהר"ץ חיות העיר "הך דאין מקרא יוצא מידי פשוטו הוא כלל גדול בתורה דאל"כ נוכל לפרש כל מצות התורה שאין כוונתם כפשוטם ויתבטלו כל המצות שבתורה חס וחלילה כמו מצות מילה נפרש הכוונה כמו ומלתם את ערלת לבבכם... ואולם כאן הכוונה דר' כהנא היה סבור דכלל זה לא יתכן רק בדינים והלכות או בעקרי התורה אבל בדברי מליצה ושיר באלו הדרוש הוא העיקר...".

[4]
במהר"ל (הובא ביוסף דעת) מבאר ד"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" כי אלולי כן לא היתה התורה נתונה אלא ליחידים שבדור היודעים את הדרש, והרי התורה נתונה לכל ישראל, גדול וקטן, לפיכך צריך שיהא גם הפשט אמת.

[5]
בירית... ומטילין שלשלת ביניהן ונעשו כבלים ושלשלת שבו משויא ליה מנא וכ''ת כרבי שמואל בר נחמני דאמר רבי שמואל בר נחמני א''ר יוחנן מניין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא שנאמר כל דבר אשר יבא באש אפילו דיבור במשמע בשלמא התם קא בעו לה לקלא וקעביד מעשה הכא מאי מעשה קעביד הכא נמי קא עביד מעשה דאמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא היו בתולותיהן נושרות
במאירי ביאר שעשו להם שלשלת זו שאם יעשו כן יהא קול השלשלת נמצא ויתביישו ומלמדות עצמן לילך בנחת.

[6]
על ההו"א של רב דימי שאריג כל שהוא טמא משום ציץ ראו במאמר זה.