|
|
והיוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן: מנלן אמר רבי אלעזר גמר אהל אהל ממשכן כתיב הכא זאת התורה אדם כי ימות באהל וכתיב התם ויפרוש את האהל על המשכן מה להלן של פשתן קרוי אהל אף כאן של פשתן קרוי אהל. מישהו יכול להסביר לי את שאלת הגמרא "מנלן"? מה הגמרא מחפשת לדעת? האם מנין שפשתן עצמו מטמא טומאת אהלים? אם כן, איך זה בדיוק נלמד מהגז"ש שמביא רבי אלעזר? [הרי בפסוק - זאת התורה אדם כי ימות באהל וכו' - לא כתוב שהאהל עצמו מיטמא] |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום