"המניח כלים תחת הצינור לקבל בהן מי גשמים אחד כלים גדולים ואחד כלים קטנים ואפילו כלי אבנים וכלי אדמה וכלי גללים פוסלין את המקוה אחד המניח ואחד השוכח דברי ב''ש וב''ה מטהרין בשוכח".

אם האדם הניח בכדי לקבל את מי הגשמים, אזי המים נחשבים לשאובים.
אבל אם סתם שם כלי בחצר ובכלל לא היו עננים ולא חלם שיבוא גשם ונכנסו מי גשמים, אע"פ שהמים נמצאים כעת בפועל בתוך כלי, אין להם דין של מים שאובים ולכן ניתן לשפוך אותם למקוה.

נשאלת השאלה, מה יקרה ברגע שהאדם ירים את הכלי וילך לשפוך את המים למקוה, האם הרמת הכלי לא תהפוך את המים לשאובים?
האם כוונת המשנה שכעת בכדי להשתמש במים בכדי למלא את המקוה, הוא צריך להזרים אותם ע"ג קרקע עד שיגיעו למקוה ולא להרים את הכלי?