בסוגייתנו רבא הקשה על שיטת אביי מהסברו של ר' יוחנן למשנה מק. שמדובר דווקא בדבלה שמנה ולא בחור.
תירוצו השני של אביי היה שמדובר בהכרח בקיר ללא חורים וההוכחה מתחילת המשנה. בזורק למעלה מ10 טפחים.
כמו כן אומרת הגמרא, אין אפשרות לומר שמדובר בחור ששטחו פחות מ4X4 טפחים כי אז באנו למחלוקת ר"מ וחכמים בחוקקין להשלים.
ומסביר רש"י שכיוון שלשיטת ר"מ חוקקין ויתחייב , וסתם משנה ר' מאיר הכרחי לומר שמשנת הזורק מדברת בקיר חלק.
ואני שואל: עד כמה חזק כלל זה שסתם משנה ר"מ, שיכולים להוכיח מכאן שהקיר חלק? הרי במקרים אחרים תוכל הגמרא להשתמש במקור זה כדי לשאול שאלה דוגמת 'לימא מתינתין דלא כר"מ'?

אולי סתם הארכתי אבל לגוף הדברים: ברור שלא תמיד כל סתם משנה היא ר' מאיר והוכחה לכך היא שבעשרות מקומות בש"ס משייכים סתם משניות לתנאים אחרים לפי דמיון לשיטות בברייתות אחרות. אז מתי משתמשים בכלל זה ומתי לא?