במסכת תענית (ד ע"א רש"י ד"ה צורבא מרבנן) כתב רש"י "צורבא מרבנן- בחור חריף, כמו ביעי דצריבן במסכת ביצה, תלמיד חכם זקן לא קרי צורבא, אלא ההוא מרבנן קרי ליה .
כיצד דברי רש"י מתיישבים עם דף יט במכלתין שם נאמר על שמואל (אחרי פטירתו) צורבא מרבנן? [לשון הגמ'- "והא אמר רב פפא חד אישתעי מילתא בתריה דמר שמואל ונפל קניא מטללא ובזעא לארנקא דמוחיה שאני צורבא מרבנן דקודשא בריך הוא תבע ביקריה"].