סוף זמן תפילת ערבית ומדוע אין חזרת הש"ץ בערבית?

הגמרא אומרת בדף כ"ז ע"ב, כי פירוש האמור במשנה של"תפילת ערבית אין לה קבע" אינו שניתן להתפלל ערבית כל הלילה אלא שהדברים הולכים לשיטת מ"ד שתפילת ערבית רשות.

לכאורה מכאן משמע שזמנה של תפילת ערבית אינו כל הלילה, ואולם הרבינו יונה מביא שפשוט שכוונת המשנה לומר שזמן תפילת ערבית כל הלילה אלא שנקטה לשון "אין לה קבע" כדי ללמד דין נוסף שתפילת ערבית רשות, על אף שכבר נפסק להלכה שכל ישראל קיבלו על עצמם תפילת ערבית כחובה (ראה רמב"ם הלכות תפילה, א, ו).

באשר לשאלה, מדוע אין חזרת הש"ץ בערבית? יש מחלוקת ראשונים בדבר. הרמב"ם בהל' תפילה פ"ט ה"ט כותב שאין חזרת הש"ץ כיון שתפילת ערבית רשות, ובמעדני יום טוב (ברכות, ד' אות ל"ב) כתב שלמרות שתפילת ערבית התקבלה כיום כחובה, הרי שהדבר התקבל רק ביחס לתפילה ולא ביחס לחזרת הש"ץ. מאידך, המאירי בברכות כ"א מביא דעה שסוברת שלאחר שכיום תפילת ערבית התקבלה כחובה, יש לעשות גם חזרת הש"ץ. השו"ע בסימן רל"ז, א, פסק כדעת הרמב"ם.

בהקשר זה יש לדון בענין חזרת הש"ץ בתפילת ערבית של ליל שבת, שברכת מעין שבע מהווה חזרת הש"ץ, ומדוע אפוא יש צורך לחזור, והרי כל השבוע לא חוזרים, ואכמ"ל.