מה פשר ה'התנפלות' בגמרא על מי שנותן תרומה לכהן עם הארץ?
וכי אין עוד עבירות חמורות וחמורות יותר?
ומה ההלכה בנושא זה?

בגמרא:
דבי רבי ישמעאל תנא לאהרן כאהרן מה אהרן חבר אף בניו חברים
א''ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מניין שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ שנאמר {דברי הימים ב לא-ד} ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת (לכהנים ולוים) למען יחזקו בתורת ה' כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת ושאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת
אמר רב אחא בר אדא אמר רב יהודה כל הנותן תרומה לכהן עם הארץ כאילו נותנה לפני ארי מה ארי ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל אף כהן עם הארץ ספק אוכלה בטהרה ספק אוכלה בטומאה
ר' יוחנן אמר אף גורם לו מיתה שנאמר {ויקרא כב-ט} ומתו בו כי יחללוהו
דבי ר''א בן יעקב תנא אף משיאו עון אשמה שנאמר {ויקרא כב-טז} והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם

וברש"י:
עון אשמה. עונות הרבה מטעין עליו: