בגמרא הובאו כמה דרשות שעונות על השאלה "מניין לתחיית המתים מן התורה".

הדרשות הללו כלל לא נראות פשט הפסוקים.

אז בשביל מה הגמרא מתאמצת להביא מקור לתחיית המתים מן התורה?

אני זוכר את דברי המשנה בעמוד א:
'ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה'

ואני זוכר גם את דברי רש"י:
תחיית המתים מן התורה. שכופר במדרשים דדרשינן בגמרא לקמן מניין לתחיית המתים מן התורה ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר הוא הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה מה לנו ולאמונתו וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא הלכך כופר גמור הוא:

אבל מאידך כפי שמובא בגליון - הבאר שבע כתב שאין זה מדברי רש"י.
מישהו אולי יודע מה הסיבה שכך כתב הבאר שבע? [אולי הדברים קשורים לתהיה שלי בתחילת ההודעה?]