הגמרא בדף פז עוסקת בחיפוש אוקימתות שונות למחלוקת בין הזקן לבין בית הדין הגדול, אשר תקשר לאיסור שזדונו כרת ושגגתו חטאת, על פי הברייתא שהובאה בראש הדף. בין השאר, מסבירה הגמרא שהמחלוקת לגבי 'דין', כלומר דבר הנלמד באחת מיג מידות שהתורה נדרשת בהן, יכולה להיות סביב הלימוד של בתו מאנוסתו, אותה למד רבא מ'הנה הנה' ו'זימה זימה'.
לא הבנתי כאן שני דברים, ואשמח אם מישהו יוכל לעזור לי.

א. בכל שאר המקרים מחפשת הגמרא דווקא דינים שאכן חכמים נחלקו לגביהם. רק במקרה זו מופיע דין שאין לגביו כל מחלוקת, והתוספות כאן גם מדגישים זאת.

ב. למעשה, לימודו של רבא אינו נצרך לעצם האיסור, שכן עצם האיסור נלמד בגילוי מילתא מבת בתו. כזכור, אביי חשב שניתן ללמוד גם את העונש משם, ואילו רבא חשב שגילוי מילתא מעין זה נופל תחת ההלכה שאין עונשין מן הדין. מכל מקום, אף אם הזקן יחלוק על הלימוד של רבא, עדין הוא לא יבוא להתיר את איסור הכרת, שהרי הוא עדין יסבור שיש איסור, וכל המחלוקת תהיה רק לגבי הענישה בשריפה.
(הערוך לנר התייחס לשאלה השניה, אך תשובתו, על אף היותה מבריקה, נראית רחוקה, ומכל מקום לא כך הסבירו הראשונים על אתר.)

תודה, ויום חרות ירושלים שמח