מכל המקורות שאצטט להלן,
משמע אולי ושמא ולכאורה שאין כנראה איסור לבעול ארמית, האמנם?
האם מישהו יודע מה ההלכה הפסוקה בנושא זה עבור מי שבא לישאל על כך?

הנה המקורות:

במשנה פא ע"ב מובא:
"והבועל ארמית קנאין פוגעין בו"
האם משמע מכאן שאין כאן איסור אלא רק מעשה לא ראוי, ולכן מסור העונש לידי קנאין בלבד?

ובהמשך - בגמרא פב ע"א:
לא פגעו בו קנאין מהו?...
ובעל בת אל נכר זה הבא על הכותית וכתיב בתריה {מלאכי ב-יב} יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה (מאלהי) יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות אם ת''ח הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים אם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות
שוב - משמע שאין כאן איסור מפורש, ולכן בחלום הקריאו לו את הפסוק הנ"ל, כדי להראות שזה לא מוסרי/ערכי וכדומה, אבל - איסור אין כאן?

ובהמשך הגמרא:
א''ר חייא בר אבויה כל הבא על הכותית כאילו מתחתן בעבודת כוכבים
שוב - משמע שאין איסור, אלא רק "כאילו" וכו'.

ובהמשך הגמרא:
כי אתא רב דימי אמר בית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הכותית חייב עליה משום נשג''א כי אתא רבין אמר משום נשג''ז נדה שפחה גויה זונה אבל משום אישות לית להו
מה משמעות ותוקף הגזירה?

ובהמשך הגמרא:
א''ר חסדא הבא לימלך אין מורין לו איתמר נמי אמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן הבא לימלך אין מורין לו ולא עוד אלא שאם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עליו נהפך זמרי והרגו לפנחס אין נהרג עליו שהרי רודף הוא
וברש"י - אמר רב חסדא. קנאי הבא לימלך בבית דין ובשעת מעשה אם יפגע בו אין מורים לו שלא נאמרה אלא למקנא מעצמו ואינו נמלך:
שוב - משמע שאין כאן איסור ורק אם מישהו מקנא מעצמו מותר לו לפגוע בו.