שבוע טוב לכל הגולשים!שאלות לבירור הסוגיה העמומה של הדף של יום שבת.

א. שאלות בלשון
א.א. בגמרא
א. למה נקט עשרה בנ"א ולא שניים או שלושה,
ב. למה נקט עשרה מקלות ולא מקל אחד.
ג. למה רק ריב"ב מסביר את שיטתו ולא רבנן.
ד. מהו לשון קירב את מיתתו.
ה. למה להשתמש בלשון ושניהם מקרא אחד דרשו.
ו. האם רבא פליג על רבי יוחנן, ומלשון הגמ' "אמר רבא" ולא נקט "רבא אמר" משמע שאינו חולק [וכן כתבו בתוס'], צ"ע איך מתיישבים ביחד הסברות של רבא, והדרשות של ר' יוחנן, ולשון ריב"ב מפני שקירב את מיתתו.
ז. למה רבא אומר רק את השלילה, מר מ"ט לא מדמי וכו' ולא את החיוב.

א.ב. ברש"י
צ"ב:
א. למה רש"י ב"ק י' ב' בד"ה פטורין אומר שבבת אחת ובזא"ז פטורים בגלל שאין ידוע על ידי מי נהרג, ובסנהדרין עח' א' בד"ה כל דהו נפש כותב מצד איש כי יכה ולא שניים, ובב"ק כז' א' ד"ה פטורין כותב מצד דרבנן בעי כל נפש.
ב. מבואר ברש"י סנהדרין שריב"ב היה יכול לחייב בבת אחת מצד כל דהו נפש, וצ"ב איך שייך לדמות עשרה שהרגו בבת אחת לגוסס בידי שמים.
ג. למה רש"י בסנהדרין עח' א' לא פירש לנו כלל את טעם הפטור של רבנן בבת אחת, כמו שפירש להדיא בשני המקומות בב"ק, ולהיפך בסנהדרין פירש את טעם פטור בבת אחת רק לריב"ב.
ד. מניין לרש"י בסנהדרין לדרוש מעצמו דרשה של איש כי יכה ולא שניים ללא מקור בש"ס.
ה. מניין לו לפטור ממיתה בבת אחת מכח סברא דנפשיה של אינו ידוע על ידי מי נהרג.

ב.שאלות בסברא
א. למה פשוט מסברא בלי פסוק שההורג את הטריפה פטור הרי אין כאן חסרון בחיים, אפ' שהוא כחי לכל דבריו, לקדש ולגרש אשה, ולהוציא אחר ידי חובתו, ולכל מצוות ודיני התורה, ואפ' למ"ד טריפה חיה, כמבואר בתוס', וכן א"א לומר שחסר בכל נפש, מסברא, וכן בגמרא לא משמע כלל שצריך לפסוק דכל נפש,
ב. למה פשוט שגוסס בידי שמים חייב, הרי מצבו הגופני זהה לגוסס בידי אדם.
ג. למה זמן החיים העתידי המשוער אינו משפיע כלל על הדין.
ד. למה נחלקו דווקא בגוסס בידי אדם.
ה. למה פשוט לרש"י במכות כב' ב' בד"ה הוסיף לו רצועה, שמכות של ב"ד דינם כגוסס בידי שמים, לחייב את המוסיף רצועה אחת והרג את הנלקה.