"תניא: אל תחלל את בתך להזנותה, רבי אליעזר אומר: זה המשיא את בתו לזקן, רבי עקיבא אומר: זה המשהא בתו בוגרת.
אמר רב כהנא משום רבי עקיבא: אין לך עני בישראל אלא רשע ערום, והמשהא בתו בוגרת.
- אטו המשהא בתו בוגרת לאו רשע ערום הוא?
- אמר אביי: הכי קאמר: איזהו עני רשע ערום - זה המשהא בתו בוגרת".

סוגיה זו צריכה ביאור.
קודם כל, קשה עצם השאלה - "איזהו עני רשע ערום". 'תנא היכא קאי?!' כלומר, על מה נסובים הדברים? וכי הביטוי 'רשע ערום' מופיע בפסוק, שצריך לבארו?
התשובה לכך היא, שדברי רבי עקיבא נסובים על דברי רבי יהושע רבו, כאמור במשנה במסכת סוטה דף כ. "ר' יהושע אומר... הוא היה אומר: חסיד שוטה, ורשע ערום... - הרי אלו מבלי עולם". ושם בדף כא: נחלקו אמוראים רבים בפירוש ביטוי זה.

מעתה קשה, למה אין הסוגיות משולבות? למה פירושו של רבי עקיבא לא הובא בסוגיה שם, והפירושים דשם לא הובאו פה?
על כך כתבו התוספות בעמוד ב:
"איזהו עני רשע ערום - 'רשע ערום' איכא טובא, כדמפרש בסוטה בפרק היה נוטל (דף כ. ושם). אבל 'עני רשע ערום' ליכא אלא האי לחודיה".
כלומר שסוגיתנו, עוסקת ב"עני רשע ערום", והסוגיה בסוטה, ב'רשע ערום' סתם.
אך קשה, שאם כך הדבר חוזרת הקושיה הראשונה, הרי אין מקור לביטוי "עני רשע ערום" שצריך לבארו.
עוד קשה, שמילת 'עני' אינה חלק מהרוע שב"רשע ערום", אלא גורם מיקרי, הרי המשהא בתו בוגרת ואינו עני, הריהו "רשע ערום" עוד יותר!
גם קשה, וכי ערמה יש בכך שמשהא בתו בוגרת כדי לחסוך מעותיו?