שאלה שנשאלנו במענה הקולי של פורטל הדף היומי:

הסוגיה בתחילת הפרק עוסקת באיסור השמחה ובמעשי האמוראים בשבירת כלים יקרים כדי למעט בשמחה.
כיצד ניתן ללמד קטע זה ולהתגבר על הקשיים שעלולים לצוץ בהזדהות עם הענין?

הנה הסוגיה:

מתני' אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק:
גמ' מנא ה''מ א''ר אלעזר דאמר קרא {שמואל א א-י} והיא מרת נפש ממאי דילמא חנה שאני דהות מרירא לבא טובא אלא א''ר יוסי בר' חנינא מהכא {תהילים ה-ח} ואני ברב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך ממאי דילמא דוד שאני דהוה מצער נפשיה ברחמי טובא אלא אמר ר' יהושע בן לוי מהכא {תהילים כט-ב} השתחוו לה' בהדרת קדש אל תקרי בהדרת אלא בחרדת ממאי דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש כי הא דרב יהודה הוה מציין נפשיה והדר מצלי אלא א''ר נחמן בר יצחק מהכא {תהילים ב-יא} עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה מאי וגילו ברעדה א''ר אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא אמר וגילו ברעדה כתיב א''ל אנא תפילין מנחנא ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה קא בדח טובא אמר ליה {משלי יד-כג} בכל עצב יהיה מותר כתיב א''ל אנא תפילין מנחנא
מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו רב אשי עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קא בדחי טובא אייתי כסא דזוגיתא חיורתא ותבר קמייהו ואעציבו אמרו ליה רבנן לרב המנונא זוטי בהלולא דמר בריה דרבינא לישרי לן מר אמר להו ווי לן דמיתנן ווי לן דמיתנן אמרי ליה אנן מה נעני בתרך א''ל הי תורה והי מצוה דמגנו עלן א''ר יוחנן משום רשב''י אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר {תהילים קכו-ב} אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה אמרו עליו על ר''ל שמימיו לא מלא שחוק פיו בעוה''ז מכי שמעה מר' יוחנן רביה.