בין זוכי הפייס השני, שעם שחיטת התמיד, נמצא הכהן המעלה את מנחת החביתין אל המזבח.
ונשאלת השאלה - מתי בדיוק היתה נעשית מנחת החביתין, ועל ידי מי?
לעיל (כ"ח ע"א, סוף פרק ראשון) שנינו "העמידו עושי חביתין לעשות חביתין". והסבירה הגמרא שכמו כל הקרבנות - גם את מנחת החביתין לא הקריבו אותה קודם התמיד של שחר, אלא הם החלו לעסוק בחימום המים ללוש בהם את המנחה.
ואילו כעת, מיד אחר התמיד - כבר מעלים אותה אל המזבח. אז מתי היא נעשתה?

לא מצאתי מי שמדבר על זה, ואודה למי שיחכים אותי, לכן ליקטתי את המקורות הבאים:
הרמב"ם מדבר על מנחת החביתין במעשה הקרבנות פי"ג, ה"ב - ד'. בהלכה ב' וג' הוא מתאר את אופן הכנת מנחת החביתין, הבלילה והחליטה ברותחין והלישה והחצייה ("מחציתה בבוקר ומחציתה בערב"), והלכה ד' - "כופל לשנים ופותת לשנים ומקריב...,", ע"ש.
ויש להוסיף שאחרי הפתיתה מן הסתם היתה בה גם הגשה, ככל המנחות (שם הי"ב, וע' פיהמ"ש מנחות פ"ה מ"ה שכתב שאין הלכה כר"ש, אלא כת"ק שאף מנחות כהנים יש בהן הגשה למרות שאין בהן קמיצה).
הרמב"ם מזכיר את מנחת החביתין במקומות נוספים:
בתמידין ומוספין פ"ג הי"ח והלאה, ובפ"ד ה"ו העלאתה אל הכבש, ופ"ו ה"ה העלאתה מן הכבש אל המזבח והקטרתה, ובעבודת יוה"כ פ"ד ה"א - שגם ביוה"כ נעשית כבכל יום, ובכלי המקדש סוף פרק ה' שבפעם הראשונה - מקריב לפניה מנחת חינוך,
(אולי יש עוד ולא מצאתי),

ובכל זה לא התבאר לנו מתי היתה נעשית הפתיתה וההגשה על ידי הכהן הגדול. ההכנה כנראה נעשתה על ידי עושי החביתין, ההקטרה - על יד מי שזכה בפיס, לכה"ג נשאר איפוא החוקה לשנים פתיתה והגשה - ומתי עשה זאת?

נראה לומר על כן שהכהן הגדול היה שם יחד איתם מידי יום ביומו, (שהרי זו המצווה שלו), ועסק במנחה שלו בזמן הזה שאחרי שחיטת התמיד וזריקת דמו ולפני ההקטרה.
ויש להוסיף כי היו צריכים להדיח את הכרס והקרבים, וגם היום שעושים זאת עם שטף מים מתוך צינורות זה ייקח דקות ארוכות, על אחת כמה וכמה אז.