תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כז עמוד ב
תנו רבנן: מעשה בתלמיד אחד שבא לפני רבי יהושע, אמר לו: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר ליה: רשות. בא לפני רבן גמליאל, אמר לו: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר לו: חובה. אמר לו: והלא רבי יהושע אמר לי רשות

וכי מותר הדבר והרי שנינו תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ז עמוד א
ת"ר: הנשאל לחכם וטימא - לא ישאל לחכם ויטהר, לחכם ואסר - לא ישאל לחכם ויתיר;

וכן בתוספתא מסכת עדויות פרק א
נישאל לחכם אחד וטימא לו לא ישאל לחכם אחר נשאל לחכם וטיהר לו לא ישאל לחכם אחר היו שנים אחד אוסר ואחד מתיר אחד מטמא ואחד מטהר אם יש חכם אחר נשאלין לו ואם לאו הולכין אחר המחמיר ר' יהושע בן קרחה אומ' דבר מדברי תורה הולכין אחר המחמיר מדברי סופרים הולכין אחר המיקל:

משמע שלא ראוי ואולי אף אסור הדבר א"כ כיצד התיר רשב"י לעצמו לעשות כן?