"ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין".

רשי:
"ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו. בענין טוב ולא ע''י עובדי כוכבים ומצות לא יבטלו עוד".

לא הבנתי דברי קדשו, אם עם ישראל חלילה יכלה מאליו אפשר לקרוא לזה: 'בענין טוב'?

עוד רש"י:
"אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין. במה שלוקחין נשים שאינם סבורים שיש איסור בדבר".

איזה איסור יש בדבר?

ועוד רש"י:
"ואל יהיו מזידין. דמשום דלא יוכלו לעמוד בה יבטלוה ונמצאו מזידין הלכך לא גזרינן".

הרי יש כאן אונס גמור, ולמסור הנפש צריך על ג' עבירות חמורות ולא על פריה ורביה אז מה המזיד כאן? הרי כך ההלכה.