"האיש מכסין אותו מלפניו, והאשה מלפניה ומאחריה, דברי רבי יהודה".

ביארו בגמרא:
"תנו רבנן: האיש מכסין אותו פרק אחד מלפניו, ואשה שני פרקים, בין מלפניה בין מלאחריה, מפני שכולה ערוה, דברי רבי יהודה".
ופירש רש"י: "פרק אחד - כלומר: מעט ממנו מלפניו".
ופירש רש"י במסכת סוטה דף ח.
"שכולה ערוה - אחוריה ופניה שבית הבשת נראה משני צדדין".
כלומר שאין פירוש "כולה ערוה" כאן - כל גופה. אלא שמדובר רק ב"אותו מקום", ומשמעות "כולה" שגם מלפנים וגם מאחור.
פירוש המילה "ערוה" - דבר הזקוק לכיסוי. וכן שנינו במסכת חלה ב משנה ג
"האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה".
לכן ה'ערוה' בגמרא כאן היא רק אותו מקום הזקוק לכיסוי עבור שתוכל לברך.

יש שימוש נוסף למילה 'ערוה'. בדברי הרמב"ם (הלכות קריאת שמע ג, טז) "וכל גוף האשה ערוה".
שם כוונתו לכל הגוף ממש, כפי שאמרו שאסור להביט אפילו באצבע קטנה של אשה (ברכות דף כד. ושבת דף סד: ).
(לשיטת הרמב"ם זה גם פירוש המילה 'ערוה' בדינים "קול באשה ערוה" ו"שער באשה ערוה" בברכות דף כד.).

למושג "ערוה" יש משמעות שלישית, במסכת ברכות דף כד.
"אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר (ישעיהו מז, ב) גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת, וכתיב (ישעיהו מז, ג) תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ גַּם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ".
כאן מדובר בזקוק לכיסוי בלבושיה.