"חזקיה אמר טופלין בהמה לבהמה ואין טופלין מעות למעות"
מהביאור של שוטנשטיין:

אדם שיש לו בני בית מרובים,מביא שלמי חגיגה מרובים כדי שיוכלו כל בני הבית לאכול מהם.
לדעת חזקיה,אף על פי שכל הבהמות ההן נחשבות קרבן חגיגה,שהוא קרבן חובה(ואין קרבן חובה בא אלא מן החולין),מכל מקום כיון שדי בבמה אחת לצאת ידי חובה יוצא הוא ידי חובתו בבהמה הראשונה - שהיא באה כולה מן החולין - ומכאן ואילך אינו חייב להביא מן החולין דוקא.

וזו השאלה:

אם נאמר,שיש אדם ולו בני בית מרובים,ונצטרך הוא כדעת חזקיה לקנות בהמה מכספי חולין בלבד לחגיגה,וטופל הוא עם הבהמה מכספי מעשר שני,כדי שיהיה אוכל גם לבני ביתו.

אותה בהמה שנקנתה מכספי חולין לא הספיקה לשאר בני הבית,ונוצר מצב שיהיו בני בית שאוכלים מהבהמה שנקנתה ממעות קדושות של מעשר שני - האם יצאו ידי חובה אף על פי שאכלו קרבן חובה שלמעשה אינו בא מן החולין?

מקוה שהובנתי.תודה רבה למי שעוזר.