שאלה שנשאלנו
במענה הקולי של פורטל הדף היומי:
בגמרא:
הכל כשרין לדון דיני ממונות: הכל לאתויי מאי אמר רב יהודה לאתויי ממזר הא תנינא חדא זימנא כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות ויש ראוי לדון דיני ממונות ואין ראוי לדון דיני נפשות והוינן בה לאתויי מאי ואמר רב יהודה לאתויי ממזר חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר[ בתוס':
תנינא חדא זימנא. אמילתיה דרב יהודה קשה ליה אמאי איצטריך ליה למימר אתרתי מתניתין לאיתויי ממזר דאי אמתניתין מאי פריך הא קתני התם טובא כה''ג אע''ג דתני להו בשאר דוכתי... ]
והשאלה היא:
רב יהודה - לפי המצוטט כאן בסוגיה - אמר בשתי הסוגיות "לאתויי
ממזר",
ואילו נראה שהגמרא (במסקנה) כאן טוענת שרב יהודה במקום אחד אמר לאתויי ממזר ובמקום השני אמר לאתויי גר -
מה שלא נראה שבאמת אמר רב יהודה - הכיצד?