"מניין שכל המוסיף גורע?...
רב משרשיא אמר: מהכא (שמות כ"ה) אמתים וחצי ארכו".
פירש רש"י: "דל אל"ף מהכא - קרי ביה מ{א}תים, הוי שתי מאות אמה".

הקשה המהרש"א בחידושי אגדות שלו היה כתוב מאתים וחצי אורכו, לא היינו יודעים אם מדובר באמות או באצבעות.
ותירץ שפסוק זה הובא רק לסימן בעלמא, כי הוא 'אמתים' הראשון הכתוב בתורה, ומדובר בשני אנשים המשוחחים בענין אמות, האחד שואל את רעהו כמה אמות? אם השני משיב לו מָתַיִם ללא הא' שבתחילה, נשמע ב' מאות אמות.

ובספר תורת חיים לר' אברהם חיים ב"ר נפתלי צבי הירש שור, מסטנוב ובלז שבגליציה, מלפני כ400 שנה, תירץ:
"ועוד יש לפרש דמוי"ו דוחצי יליף, דאי כתיב אמתים (ו)חצי ארכו, הוה משמע דחצי ארכו של ארון היה אמתים, נמצא דכל ארכו היה ארבע אמות. השתא דכתיב 'ו'חצי הרי שכל ארכו אינו אלא אמתים וחצי".

וכן כתב הגר"א (ספר קול אליהו שמות כה, י)
"דכתיב אמתים וחצי ארכו דהיינו ב' אמות וחצי אמה יהיה כל אורך הארון, והנה אם נגרע הוי"ו של תיבת וחצי וקורין אמתים חצי ארכו, א"כ יהיה משמע דכל האורך יהיה ד' אמות, והרי באמת לא הוצרך להיות כל האורך אלא רק שתי אמות וחצי אמה א"כ השתא הוי"ו של וחצי גורעת. (מכתב אליהו)".