'ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו [וגו'] וישתחו (לאפיו)' (יהושע ה', יג). והיכי עביד הכי? והאמר רבי יהושע בן לוי: 'אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא'. שאני התם דאמר ליה: 'כי אני שר צבא ה'' ודלמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה. אמר לו: 'אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה' אמר לו: על איזה מהן באת? אמר לו: עתה באתי

א. מה האסון שיקרה אם נתן שלום לחברו ויתברר שזה היה שד שבגלל חשש גדול זה שווה שכלל לא ייתן שלום לחברו בלילה?

ב. מה בפשט הכתובים מוביל את הגמרא להסיק שבכלל מדובר כאן בלילה?

ג. האם באמת זו הדרישה מהלוחמים שלאחר שנלחמו ביום ינצלו את שעות הלילה ללימוד
תורה? וכי על זה ישראל נתבעים כאן מדוע לאחר יום לחימה לפני יום נוסף של לחימה לא ניצלו את שעות הלילה ללימוד תורה? זה מה שנדרש מחיל לעשות בשעות אלו?