"בשלשה מתחילין, ובחמשה נושאין ונותנין, וגומרין בשבעה...
שלשה - כנגד שומרי הסף, חמשה - מרואי פני המלך, שבעה - רואי פני המלך".

פירש רש"י:
"שלשה כנגד שומרי הסף כו' - כלומר אשכחנא דמלכותא דארעא שלשה ממונין, וחמשה ממונין, ושבעה ממונין, שלשה כנגד שומרי הסף בצדקיהו (מלכים ב כה), גבי גלות נבוזראדן, והתם נמי משכחת חמשה מרואי פני המלך, ובאחשורוש (אסתר א) אשכחן שבעה שרי פרס ומדי, ועיבור שנה מטכסיסי מלכות שמים הוא ליישב סדר השנים על מכונן".

ותוספות כתבו:
שבעה רואי פני מלך - פירש בקונטרס דאאחשורוש קאי. ואין נראה שתקנו כנגד שרי העו"ג. ומפרש ר"ת דהם שרי ישראל דאשכחן בסוף מלכים (ב' כה) דהגלה נבוזראדן ג' שומרי הסף וה' רואי פני המלך ובסוף ירמיה (נב) כתיב ושבעה אנשים מרואי פני המלך. וכן מוכח בירושלמי. ומונה אותן גבי סנהדרי גדולה והכי איתא התם אית תנא תני ע"א שנאמר ויקח רב הטבחים את שלשה שומרי הסף הרי שלשה ושבעה אנשים מרואי פני המלך הרי עשר וששים איש מעם הארץ הרי שבעים ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה הרי שבעים ואחד ולמה קרא אותו סריס שיושב ומסרס בהלכה כתוב אחד אומר ה' וכתוב אחד אומר שבעה להביא שני סופרי הדיינין.

לשון הירושלמי במסכת סנהדרין פרק א הלכה ב
"רבי יהושע בן לוי שמע כולהון מהדא:
(מלכים ב כה, יח) וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים... {וְ}אֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף - מיכן שמתחילין בשלשה.
(שם פסוק יט) וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ - מיכן שנושאין ונותנין בחמשה.
(ירמיהו נב, כה) וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ - מיכן שגומרין בשבעה".

הירושלמי ציטט במדויק את הפסוק שבירמיהו, וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ, כדברי התוספות.
ולדעת התוספות גם בבבלי צריך לגרוס "שבעה - מרואי פני המלך" כלשון הפסוק, ולא "רואי" שמשמעותו כל רואי.

ודעת רש"י שהבבלי חולק, שהרי נקט את לשון מגילת אסתר (א, יד) שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, ולא מֵרֹאֵי.

ומה יענה רש"י לקושיה, "ואין נראה שתקנו כנגד שרי העובדי גילולים"?
לכך סיים רש"י: "ועיבור שנה מטכסיסי מלכות שמים", וכוונתו לגמרא (ברכות דף נח.)
"אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם...".
ובהמשך שם מסופר כיצד רב ששת העיוור ידע מתי עובר המלך על פי השקט השורר, וביאר זאת כך:
"דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא; דכתיב (מלכים א' י"ט) צא ועמדת בהר לפני ה', והנה ה' עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה', לא ברוח ה', ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה', ואחר הרעש אש, לא באש ה', ואחר האש קול דממה דקה".
הרי שמלכותא דארעא שהיא כעין מלכותא דרקיעא, מלכות הגויים היא. ולפיכך גם מספר שריהם מכוון לפי טכסיסי מלכות שמים.