"ההוא דהוה קאמר ואזיל: שב בירי לשלמנא, וחדא לעביד ביש. אמר ליה שמואל לרב יהודה: קרא כתיב (משלי כד, טז) כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (*ורשע יפול באחת)".

הסוגריים העגולות הם מהמגיה במסורת הש"ס. ובהערה בצד כתוב:
{אין זה בפסוק, אלא כך איתא: וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה. ודע דבילקוט ליתא לג' תיבות אלו}

בילקוט שמעוני משלי רמז תתקס, בנוסחא שלנו, קיים נוסח הגמרא אות באות, ודוקא איתא לג' תיבות אלו:
"כי שבע יפול צדיק וקם. ההוא דהוה קאמר ואזיל שב בירי לשלמנא וחדא לעביד ביש, אמר ליה שמואל לרב יהודה קרא כתיב כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם ורשע יפול באחת וכו'".

ואפשר שכוונת בעל ההגהה לילקוט שמעוני בירמיהו רמז רפו, ובתהלים רמז תריח
"רשב"ג אמר פורענות אחת מכלה אותן,
ואית לן קריין סגיאין {=יש לנו מקראות רבות}:
על כן לא יקומו רשעים במשפט, במשפטים אין כתיב כאן אלא במשפט,
ובאחת יבערו ויכסלו,
תמותת רשע רעה,
אבל צדיקים כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה, אחת ולא שתים".

במקומות רבים מצינו הבדל בין נוסח המקרא המובא בגמרא, לבין נוסח המסורה דידן. רבי עקיבא איגר מנה את אותם המקומות בגליון הש"ס שלו במסכת שבת נה ע"ב.
אך כאן יהיה רחוק לומר שהיה קיים נוסח כה שונה מנוסחא דידן.

ואפשר שהמילים "ורשע יפול באחת" הם דברי הגמרא, או דברי מגיה מאוחר יותר, וכוונתם לרמז לאותו דיוק הנלמד מהפסוק - וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה - אחת ולא שתים, כדברי הילקוט.