"רבן שמעון בן גמליאל אומר: הנותן מתנה לחברו והחזיר לו את השטר - חזרה מתנתו, וחכמים אומרים: מתנתו קיימת".
ובעמוד ב'
"אמר רבה: באותיות נקנות במסירה קמיפלגי, רשב"ג סבר: אותיות נקנות במסירה, ורבנן סברי: אין אותיות נקנות במסירה".

כתב בחידושי הרשב"א:
{בסוגריים - ביאור דבריו, ומה שיש להעיר עליהם}
"וקשיא לי: מאי טעמייהו דרבנן?
{למה החזרת השטר אינה מקנה את הקרקע חזרה, הרי השטר נחשב ל"אפסרה דארעא" - מושכות הקרקע - שבהגבהתו, נמשכת הקרקע כביכול לרשות נוטל השטר}.
ומאי שנא דקנה שמעון מראובן במסירת שטר זה ומאי שנא דלא קנה ראובן במסירה זו שחזר שמעון ומסר לראובן?
{קנין קרקע הוא בשטר, ולמה החזרת השטר אינה כמסירתו הראשונה}.

וכי תימא לפי שנכתב שמו של שמעון מקבל המתנה בשטר וכתוב בו שראובן נותנה לו והילכך בדין הוא שיקנה בו שמעון אבל לא ראובן - אם כן אפילו בכתיבה ומסירה לא יקנה!
וכי תימא כיון שמקנה לו השטר וכל מה שכתוב בתוכו הרי הוא מקנה לו השדה שהוא כתוב באותו שטר, ומה לי שאמר שדה פלוני בפירוש, ומה לי שהזכירו סתם ואמר השדה שהוא כתוב בשטר זה,
{על כך יש להשיב, שבכתיבה, כותבים שטר נוסף, ובו מפורט שם הקונה החדש, וזה הרי מה שהיה חסר}.
אכתי לא ניחא דאם כן למה לי החזרת השטר אפילו בכותב לו "השדה הכתוב בשטר המתנה שנתת לי אני נותן לך" דיו וקנה! ואפילו שטר המתנה הראשון ביד שמעון,
{כלומר למה נחוצים גם כתיבת שטר חדש, וגם מסירת השטר הראשון, ולא די בכתיבת שטר חדש בלבד.
על כך יש להשיב, שאין הכי נמי. ולא הוזכרה כתיבה ומסירה אלא בשטר חוב, כי בו מוסרים שעבוד של הלווה, והשטר הישן נחוץ לעדות שבעל החוב הראשון אכן השתעבד}.
ועוד מי לא עסקינן בשטר מתנה שאין כתוב בה אלא שדי נתונה לך!
{למה בשטר למוכ"ז (מוסר כתב זה) שלא רשומים בו שמות מפורשים, לא מועילה מסירה בלבד (לרבינו יואל אפילו בגט אשה אין צורך בכתיבת השמות, ויש להביא ראיה לדבריו מגיטין דף יט: ).
על כך יש לענות שאין הכי נמי, במקרה כזה מודים חכמים, כי אין הפרש בין שטר זה לבין שטר חדש}.

ומסתברא דטעמא דמילתא דשטר מקנה בעינן,
הילכך כל שטרי דעלמא דכתיבין או נחתמין על דעת ליתנן לקונה הרי זה שטר מקנה וקונה אבל בשנכתב ליתן לשמעון א"א לו לשמעון להקנותו לאחר אלא כדרך שהוא מקנה שטרי הלואתו,
והילכך למ"ד אותיות נקנות במסירה אף זה כן ולמ"ד בכתיבה ומסירה אף זה כן כנ"ל".
{כלומר שהשטר נכתב לכתחילה לצורך מסוים, ולא ניתן לשנות יעודו.
על כך קשה לכאורה מכתובות פה. וגיטין כו:
"אמר רב נחמן, אומר היה ר"מ: אפי' מצאו באשפה, וחתמו ונתנו לה - כשר, ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר' מאיר - אלא בגיטי נשים, דבעינן כתיבה לשמה, אבל בשאר שטרות מודו ליה".
ושטר הנמצא באשפה לא נכתב לאותו שמעון.
ועוד אמרו בכתובות פה. ובגיטין כו: (ובבא מציעא דף יז.)
"אמר רב אסי אמר ר' יוחנן: שטר שלוה בו ופרעו - אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שיעבודו, טעמא דנמחל שיעבודו...".
הרי שהבעיה היא רק בשטר חוב, כי יש בו שיעבוד. ואילו בשטר קנין קרקע אין טעם שיפסל, והרי הוא כבתחילה}.

השיטה מקובצת לא הביא את דברי הרשב"א,
וטרם מצאתי אם יש מי שהקשה כן, ותירץ, או שחלק על הרשב"א.